top of page

סיכום מאמרים וקישור לנושא שלי:

 

מאמר 1:

לחובר (2018) חקרה שתי סדרות ישראליות שבהן מוצגים שני סוגים  של אימהות ישראליות והסיקה שקיים מתח בחברה הישראלית בין הרצון לאתגר ולחדש את דמות האם בתרבות הישראלית לבין הרצון לשמר אותה.בסדרה אחת מוצגת אימהות שהיא אינה ''טבעית'' , אלא נרכשת, אימהות לא מושלמת, אך טובה מספיק.

בסדרה השנייה האם מנתצת את מודל האימהות הטובה, מודל האימהות האינטנסיבית. ומציעה במקומו מודל אימהות חתרני של אם שלא מקריבה את עצמה למען ילדיה .

עינת מצאה שקיימת תנועה בין הנטייה לשמר את מוסד האימהות המסורתי לבין הדחף לשנות ולחדש.

שתי הסדרות משקפות את התפיסה החברתית-התרבותית השולטת בישראל, ולפיה אימהות היא עדיין ברירת המחדל של האישה הישראלית   .

 

המאמר מתאים לדילמה שלי מכיוון שבמאמרה עינת חקרה את החידוש ואתגור האימהות לבין השימור של האם האינטנסיבית שמקריבה את כל כולה לטובת המשפחה ומצאה שקיימת דילמה לא פתורה עקב התנועתיות בין שתי הנטיות.

 

 

 

 

 

מאמר 2:

אורן ואפשטיין (2003) טוענים במאמרם  כי נשים משקיעות זמן רב יותר מגברים במטלות הבית ובנוסף המטלות שלהן הן המטלות הדחופות יותר והפחות נעימות , היומיומיות שנחשבות לנשיות . הגברים עוסקים במטלות קטנות , פחות דחופות שנחשבות גבריות כמו תיקונים קטנים בבית וקורות לעיתים פחות דחופות.

בנוסף זוגות כמעט ולא נתקלים באי הסכמות לגבי חלוקת עבודות הבית ומרבית המרואיינים מסכימים כי על הגברים להיות יותר מעורבים בחיי המשפחה בכל הנוגע לעבודות הבית ולטיפול בילדים.

בפתחה של המאה ה– 21 עדיין קיימת בעיית מגדר ,אחוז לא מבוטל מקרב הציבור הישראלי (כ– 40% ) חושב כי כאשר האם עובדת זה עלול לפגוע בחיי המשפחה ובמיוחד בילדים הצעירים

ועליה לעבוד במשרה מלאה לפני לידת הילדים ואחרי שהילדים עזבו את הבית, ולעבוד במשרה חלקית כאשר יש ילד מתחת לגיל בית ספר או בבית ספר.

 

 

המאמר מתאים לדילמה שלי מכיוון שבסדרות שאני הולכת לבחון נראה איך מוצגות האימהות בתרבות הישראלית ועם מה רוב הציבור מזדהה ונוכל לראות בחלק מהמקרים רצון לחידוש ושינוי המחשבה ובחלק מהמקרים שימור וחוסר פתיחות למצבים מסוימים באימהות.

 

 

 

 

מאמר 3:

מרנין (2015) מציג את המשמעויות המגדריות של ייצוגי האישה על ידי ארבע אידיאולוגיות מרכזיות, אשר לעיתים קרובות כרוכות האחת בשנייה: האידיאולוגיה הלאומית, הביתית, המודרנית והמדעית.

האידיאולוגיה הלאומית מתייחסת להבניית הייצוג הנשי אשר מתייחס לעבודת משק-הבית כאל משימה, שמטרתה יצירת עם עברי בריא וחזק.

אידיאולוגיה הביתית מתייחסת למחויבות הבלעדית של האישה לשירות בני ביתה ולסיפוק צרכיו של בעלה.

האידיאולוגיה של המודרנה מציגה עקרת-בית אשר  שואפת לערכים של חסכנות בניהול ענייני הבית . כחלק מהרטוריקה של המודרנה מתוארות עקרות-הבית כגברות צעירות הצועדות עם רוח הזמן, ונשיותן הודגשה באמצעות פנים מאופרים, גזרה דקיקה, שמלה ונעלי עקב.

האידיאולוגיה המדעית משמשת קרקע להבניית ייצוג עקרת-הבית והאם , הבורות אשר נזקקות לגבר – נציג עולם המדע, כדי להתמודד בהצלחה עם המשימות הביתיות.

 ייצוגה של עקרת-הבית העברייה הכיל סתירות והצטייר כדו-ערכי; מחד יוחסו לה אחריות ודומיננטיות ומאידך ּבּורּות וכפיפות לגבר.

 

המאמר מתאים לדילמה שלי מכייון שהוא עוסק בחקר אידאולוגיות מרכזיות שיכולות להסביר את ייצוג האם בתרבות הישראלית , התנהגותה וערכים הקשורים בדמותה , תפקידים ונורמות חברתיות.

 

 

 

 

מאמר 4:

 

ג'ונסון (1988) טוענת במאמרה כי אין טעם להתעלם מההבדלים בין גברים לנשים, זה לא מה שיגרום להם להיעלם. אך היא גם טוענת שלא ההבדלים עצמם הם שיוצרים את חוסר השוויון אלא הפרשנות שאנו מעניקים להם. התפיסה של נשים כתלויות בבעל וכמגדלות הילדים הביאה להסתכלות עליהן כנחותות ולחוסר שוויון וזוהי הבנייה חברתית . הן חזקות כאמהות אבל מוחלשות כשמתייחסים אליהן כרעיות. אכן יש הבדלים בין גברים לנשים אך הם לא גדולים ובטח לא במידה כזו שתוביל להגבלה של נשים לעבודות הבית או לעבודות שנחשבות לנשיות. ההסתכלות על נשים כשונות מגברים אך שוות להם היא חדשה. לאנשים צעירים כיום יש אמהות שעובדות בחוץ ואף התגרשו. צעירים אלו עדיין חווים תחושה של משפחה אך המשמעות שלה שונה ממה שהייתה בעבר.

 

המאמר מתאים לדילמה שלי מכייון שהוא משקף את המצב ומציע פיתרון שההשפעה והפרשנות היא בידינו ובהמשך העבודה נוכל לראות בניתוח הסדרות ניסיונות לשנות את המציאות והפרשנות של כולנו.

 

 

 

 

 

מאמר 5:

ברקוביץ (2014) טוענת כי מאפייני המדינה ובמיוחד הגדרתה כמדינה יהודית ציונית ודמוקרטית מעצבים את תפקידי הנשים היהודיות . שיוויון זכויות בין המינים ואמהות יהודית יוצרים דפוסי הכלה והדרה שלהן ויוצרים לגיטימציה לשילובן בתחומי החיים הכוללים.

המאמר מציין שהדפוסים מתקיימים במדינות רבות וקשורים למאפייניהן .

המרכיב היהודי ציוני מגדיר נתיב אלטרנטיבי לאותן נשים הן מודרות מהנתיב הדומיננטי הנשלט בידי גברים ומופנות לדרך צדדית העוברת דרך תפקידיהן המשפחתיים .

ניצה ברקוביץ' טוענת שהבסיס לדפוסים הללו הוא בסיס המדינה - לאום העם היהודי - הגדרה שגורמת לתרומתן של הנשים היהודיות כאימהות יחס רב.

קיימת בעיית האיזון הדמוגראפי שבתורה מגדילה את חשיבות גודל המשפחה היהודית ומכאן את האמהות היהודית.

המאמר מתקשר לדילמה שלי מכיוון שהוא נותן הסבר הקשור באופי האימהות במדינת ישראל ומסביר חלק מהדברים המשפיעים על דמותן והציפיות מהן .

 

 

 

 

 

 

 

סיכום כתבות וקישור לנושא:

 

כתבה 1:

"חלק מהתפקיד שלי הוא להוות דוגמה"

פורסם 26/07/17

חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין הסכימה לחשוף את חייה ואת משפחתה בסרטה של גלית גוטמן "אמא במשרה מלאה", שם חלקה את ההחלטה להיות אמא עם קריירה תובענית.

חברת הכנסת איילת נחמיאס מדברת על המורכבות של תפקידי האמא שהיום יום שלה  עם משפחה וקריירה הוא כל כך עמוס בפרטים שזה כולל טבלאות שליטה מודבקות לארונות המטבח.

היא מספרת שבתחילת שנות ה 20 כשחלמה להקים משפחה, היא לא דמיינה שכך תיראה.

היא מוסיפה שגם לפני הכנסת עשתה דברים לא ממש שגרתיים, הייתה דירקטורית יחידה בין גברים שנים ארוכות, ולימדה נשים שהן יכולות לשבת בכל שולחנות קבלת ההחלטות, ובכל זאת - הרצון להיבחר לכנסת ולהשפיע מבפנים היה החלום התובעני מכל החלומות שלה.

היא מספרת שיום אחד יצאה מהבית וחזרה רק לאחר חודש , ושתמיד למדה יותר מכישלונות מאשר מהצלחות.

היא רואה בתפקיד שלה בכנסת כאחת שצריכה לשמש דוגמה ובגלל שיש סביבה הרבה תמיכה היא עצובה כי היא יודעת שיש נשים שקשה להן לבחור בין הקיירה למשפחה ובשביל אותן נשים היא עובדת , היא וחברותיה.

לסיום היא אומרת שהיא מקווה שפתיחות המשפחה לא הבהילה את הצופים והם רצו להראות משפחה רגילה שמתמודדת עם העולם החדש של שני הורים עם קריירה תובענית ועם שני ילדים שלא קל להם.

 

הכתבה קשורה לדילמה שלי מכיוון שמדברת פה אמא שבחרה לעבוד ולפתח קריירה ולהשקיע גם בעצמה בלי קשר למשפחה והילדים והיא אחת מסוגי האימהות שניתן להציג כיום.

 

 

 

 

כתבה 2:

לקראת חופשת לידה נפרדת לגברים?

פורסם 18/01/18

הכתבה מציגה שאבות בישראל זכאים כיום לחופשת לידה בתשלום מהמדינה - אך רק במקום חלק מהזמן המגיע לאם. כעת בוחנים במשרד ראש הממשלה הענקת חופשה לאבות בישראל באופן עצמאי מזה של האמהות, כדי שיוכלו ליהנות מזמן עם הבן או הבת הקטנטנים.

מדברים על הקשר של הענקת החושה לשוויון בין הנשים והגברים וצימצום הפערים ביניהם גם מבחינת השכר.

 

הכתבה קשורה לדילמה שלי מכיוון שהיא מציגה סיבה שכנראה משפיעה על תפקידי האם במשפחה וזה שהיא יותר מעורבת ומוטלים עליה יותר תפקידים.

אולי נתינת חופשה יותר ארוכה לאבות תחבר אותם יותר למשפחה ותעניק להם גם לקיחת אחריות רבה יותר במשפחה.

כתבה 3:

פרץ לא לבד: גברים נעשים שוביניסטים אחרי הלידה

03/08/15

מציגה מחקר אוסטרלי שחקר 1,800 הורים לפני ואחרי לידה ראשונה ונמצא שלאחר הלידה, האבות מפגינים דעות סטריאוטיפיות ושוביניסטיות שלא החזיקו בהן קודם. כך למשל האבות הטריים מכווצים את אישיותה של האישה ורואים בה אם שנועדה להיות מטפלת ועקרת בית.

בכתב העת האוסטרלי ׳ילדים ומשפחה׳, מצא שגם גברים וגם נשים הופכים ליותר סטריאוטיפיים בהשקפותיהם לאחר בוא הילד הראשון למשפחה, אלא  שהשינויים הללו שונים מאוד בין שני המינים, מה שיוצר לא מעט בעיות.

אצל הגברים חל שינוי עמוק. רבים מהם הרגישו פתאום, לאחר שהפכו לאבות, שענייני הבית והטיפול בילדים הם עניינה של האישה, ושעליה לצאת לעבוד רק אם יש צורך במשכורת נוספת. במידה שלא, עליהן להשאר עם הילד בבית כמה שיותר זמן. נשים, מצד שני, לאחר שילדו, התחזקו מאוד בתחושתן שהעבודה משמעותית לא פחות לנשים מאשר לגברים, ויכולות להיות מפרנסות לא פחות טובות ומשמעותיות.

הגברים התחזקו מאוד לאחר הלידה באמונה בכך שגם אם שני ההורים עובדים, האישה היא זו שצריכה לעשות את מרבית עבודות הבית והטיפול בילד. עוד הצהרה מטרידה שהצהירו הגברים היא שלאם עובדת יש קושי גדול ליצור קשר עמוק ומשמעותי עם ילדה. ״נראה שהנשים מצליחות להחזיק באישיות רחבה יותר, למרות הניגודים הפנימיים שנוצרים בה לאחר הלידה״, אומרת בקסטר, ״האידיאל של אמהות טוטאלית מול הקריירה. האבות הטריים מכווצים את אישיותה של האישה לאחר שילדה, ומתחילים לראות בה אם, מטפלת ועקרת בית. כסוציולוגית, אני לא מעוניינת לספק הסבר ביולוגי לנושא הזה, השינויים הללו לא מתרחשים בכל סוגי החברה, יש חברות יותר שוויוניות בעולם הלא-מערבי, וקהילות בהן הנשים והגברים מטפלים בילדים יחד. אני מאמינה שהבעיה היא באיך שהחברה שלנו מסדרת את עולם העבודה, את חופשת הלידה של הגברים, את הפתרונות לטיפול בילדים שמציעה המדינה. כל אלה מציבים מכשולים לאמהות לצאת ולאבות להיות מעורבים יותר. כל המכשולים הללו משמרים את המבנה הסוציאלי הקיים בו האישה בתפקיד מגדלת הילדים ועקרת הבית״.

״בין אם אתה גבר או אישה, צריך להיות מאוד בטוח בעצמך על מנת לא להסכים עם הנורמה והמסר החזק שהחברה מעבירה״, מסכמת בקסטר. ״ואני ממליצה שהמדינה תעזור ותאפשר תמיכה גדולה יותר להורים. תמיכה פיננסית וסוציאלית שתאפשר להם לפתח סידור של הורות ועבודה שיתאים לצרכים המשתנים של שניהם בשלבי ההורות השונים".

הכתבה קשורה לדילמה שלי מכיוון שהיא מציגה תיאוריה שהוכחה במחקר והתיאוריה גורמת לקשיים במשפחה ומגדירה את האם כמטפלת העיקרית וכעקרת בית שמוטל עליה גם לא לעבוד אלא להשקיע במשפחתה ובטיפול בה .

הגברים מחזיקים בטענה זו ישר לאחר בוא הילד הראשון ואילו האימהות מרגישות ישר את הצורך לעבוד ולצאת מהבית לאחר הלידה אבל גם המדינה קשורה בבעיה בכך שמציעה פתרונות שקשורות בעיקר באישה.

החברה היא שמשרישה נורמות ומסרים בסידור ההורות והעבודה והמדינה צריככה להתערב יותר בכדי לתרום לצרכים המשתנים של ההורים בשלבי ההורות השונים

כתבה 4:

 

הילדים מעכבים אמהות בקריירה? זה דווקא הבעל

מחקר חדש של אוניברסיטת הרווארד טוען שנשים לא מגיעות למטרות הקריירה שהציבו לעצמן כי החליטו להביא ילדים, אלא כי החליטו לשים את הקריירה של בן הזוג לפני זו שלהן, מסיבות שונות. במחקר שבו השתתפו 25 אלף בוגרי האוניברסיטה, 40 מהנשים הודו כי הקריירה של הבעל חשובה משלהן, אצל הגברים מדובר ב-70 אחוז. החוקרים: "אלו הנחות שמייצרות מציאות"

דובר רבות על הוויתור הנדרש מאימהות במהלך השנים ועל חוסר היציבות כשהן מנהלות חיי קריירה וחיי משפחה במקביל אך לרוב נהוג להאשים את ההחלטה להביא ילדים לעולם ובמחקר נטען כי האימהות לא מגיעות למטרות שהיו להן בגיל עשרים בקריירה בגלל שהן מציבות את קריירת בן הזוג לפני שלהן מכמה סיבות.

במחקר חקרו גברים נשים שסיימו לימודים בהרווארד בעשר שנים האחרונות והתגלה שהגברים מחזיקים במשרות יותר בכירות ובאחריות מאשר הנשים ץ המיתוס הוא שהנשים שמות את המשפחה במקום הראשון אבל מבדיקה רק 11% מהאימהות עזבו את המסלול שלהן לאחר הלידה ו74% מהן עובדות במשרה מלאה ותובענית.

סיבה שעולה היא שכחמישים אחוז מהגברים שסיימו את הלימודים ציפו שהקריירה שלהם תיהיה יותר משגשגת מבת הזוג ורק 5% מהנשים חשבו שכך יהיה.

 

40 אחוזים מהנשים הודו  שהקריירה של הבעל חשובה משלהן, בעוד רק עשרים אחוזים מהנשים ציפו שכך יהיה.

אצל הגברים , ב70% מהבתים הקריירה של הבעל יותר חשובה מזו של האישה.

כ70% משני המינים מסכימים כי האישה היא האחראית העיקרית על גידול הילדים.

"יש סטיגמה סביב נשים, שהן לוקחות על עצמן פחות, ועל כן לא נותנים להן פרוייקטים גדולים",

החוקרים מצטטים מחקר נוסף.

 שמצא כי נשים מקבלות ׳עונש אמהות׳ במקום העבודה, המתבטא בשכר מופחת ופחות קידומים כי הממונים עליהן מניחים שהן פחות פנויות ומחוייבות. "כך גם חושבים הבעלים שלהן, אנחנו עכשיו מבינים. העובדה שכמחצית מהגברים שמסיימים ללמוד היום מאמינים שהקריירה שלהם תהיה חשובה מזו של האישה, ומראש לא יוצאים לזוגיות שוויונית, וכשני שליש מהם מניחים שהאישה תעשה את רוב מלאכת גידול הילדים, יוצרים מציאות".

 

נתונים מהשטח מראים שרבות מהמנכ"ליות הגדולות בנות זמננו מתהדרות בבעלים שאינם עובדים.

מנכ״ל זירוקס, אורסולה ברנס, הציעה נוסחה טובה: "הסוד להצלחה הוא להתחתן עם מישהו מבוגר ממך בעשרים שנה", אמרה, והסבירה שבעלה יצא לפנסיה בדיוק כשהיא פרחה מקצועית, ולקח על עצמו את הבית והמשפחה. בספרה ׳צאי לעבודה׳ כתבה הסופרת הפמיניסטית לינדה הירשמן שנשים אמביציוזיות צריכות להתחתן עם גבר שהוא או מסור מאוד לרעיון השיוויון, או להתחתן עם גבר ממעמד סוציו אקונומי נמוך יותר. "זה נשמע מאוד קר ואסטרטגי, אך זה בדיוק מה שגברים עושים מאז ומתמיד: יוצרים לעצמם חגורת ביטחון על מנת שיוכלו להתקדם".

 

הכתבה קשורה לדילמה שלי מכיוון שהיא מסבירה את האמא , התפקידים שלה , איך הגיעה למצב בו היא עיקרית מגדלת הילדים ואחראית על רוב הדברים בטיפול הבית והמשפחה.

הכתבה מסבירה איך הגענו למצב הזה של חילוק המטלות בבית ותפקידים במשפחה לפי סטיגמות והתנהגויות שהתפתחו ומציעה פיתרון לנשים- ליצור חגורת ביטחון חזקה מזו של הגברים בכדי להתקדם.

כתבה 5:

אבות VS אמהות: כך זה נראה בפועל

 

כתבה מספר חמש מראה סיטואציות אמיתיות מחיי היום יום שמציגות איך אבות רואים את ההורות שלהם ואיך אימהות רואות את ההורות שלהן.

תמונה מספר אחת מציגה את שני ההורים מאכילים את ילדיהם:

האם בישיבה עם כפית וחיוך.

האב באמצע הליכה מבלי להסתכל על ילדו.

תמונה מספר שתיים מציגה את שני ההורים עורכים קניות בסופר עם ילדיהם:

האם שמה את ילדה בעגלה במושב המתאים לילד.

והאב עורך קניות עם עגלת התינוק בעת שמניח עליו דברים.

תמונה מספר שלוש מציגה שני ילדים בפורים, אחת שהאם חיפשה ואחד שהאב.

הילד שהאב חיפש מחובר לעגלת משא קשור לקרטון ולובש מסכה אפלה.

הילדה שהאם חיפשה לבושה כנסיכה עם כתר והילדה בתמונה מחויכת ושמחה.

התמונה הרביעית מציגה את שני ההורים בלונה פארק עם ילדיהם.

האב במרוץ מכוניות נוהג ככל הנראה מהר והילדה בצד מבוהלת ולא נהנת.

האם עלתה עם הילדה על הנדנדות שעולות גבוה ושניהן מחויכות ונהנות.

התמונה החמישית מציגה את טקס ההשכבה בלילה של הילדים.

האב מול הטלוויזיה משחק בעוד שהילדים עומדים לצידו אוחזים בבירה ואוכל בשבילו.

האם מקריאה לשני בנותיה סיפור על הספה.

 

הכתבה קשורה לדילמה שלי מכיוון שהיא יכולה להסביר איך שני הצדדים רואים את ההורות שלהם ומדוע זה משפיע על תפקידי האם.

bottom of page